התפיסה של אפקט החממה איננה חדשה כלל. כבר באמצע המאה ה-19 שיער ג'וזף פוריר (Joseph Fourier) ש "לולא האטמוספרה המקיפה את כדה"א היתה הטמפרטרה שלו צונחת במהירות כשחום השמש היה מתנדף לחלל החיצון" . מחקרים מתקדמים יותר מעלים כי לולא יכולתה של האטמוספרה לשמר חום היתה הטמפרטורה בגובה פני הים נמוכה בכ30 מעלות ממה שהיא כיום.
תהליך המכונה אפקט החממה מדמה את ההתרחשויות בתוך חממת זכוכית: בזו האחרונה, מאפשרת הזכוכית השקופה לקרני השמש לחדור פנימה ולהאיר את פנים החממה באורך הגל של
אפקט החממה שהוא הסיבה לכך שהעולם שלנו יפה כל כך (מים זורמים, מזג אוויר נוח לבני אדם וכו'), עובר בעשורים האחרונים שינויים שעשויים להיות בעלות השלכות מרחיקות לכת.
המאמר מסביר את מהות אפקט החממה.
שני המאמרים הבאים בסידרה עוסקים בסיבות להתחממות גלובלית, ושני המאמרים שלאחריהם עוסקים בביקורת על התחממות גלובלית.
האור הנראה. כשהאור פוגע בגופים שבתוך החממה חלקו מוחזר החוצה, אך חלקו הופך לחום, כפי שניתן לצפות מהחוק השני של התרמודינמיקה. הגופים שהתחממו פולטים את האנרגיה כקרינה באורך גל ארוך יותר, המוכר כאינפרא-אדום. הזכוכית המרכיבה את החממה איננה חדירה לקרינה אינפרא-אדומה, ולכן קרניים אלו כלואות בתוך החממה. כתוצאה מתהליך זה כמות האנרגיה המוקרנת לתוך החממה גדולה יותר מזו שמוקרנת החוצה, ולכן הטמפרטורה עולה, עד אשר הפרשי החום בין החממה לסביבה מגיעים לשיווי משקל עקב אובדן חום בשיטת ההולכה (בהנחה שהחממה סגורה ואין אובדן חום בשל הסעה) .
את כדור הארץ לא מקיפה, כמובן, שכבת פוליאטילן שקופה, אבל אופי התהליך זהה. את מקום המבודד השקוף מחליפים חלק מהגזים באטמוספרה. גזים אלו הינם שקופים לאור נראה, אולם אטומים לקרינה אינפרא-אדומה. התוצאה היא שאור השמש חודר לאטמוספרה בקלות ופוגע בפני הקרקע, אולם כאשר פני הקרקע מתחממות, ופולטות קרינה אינפרא אדומה, זו איננה מצליחה לחדור באותה קלות דרך האטמוספרה ולהיפלט לחלל, ובמקום זאת היא נספגת באטמוספרה ומביאה לעליית הטמפרטורה . גם במקרה זה, הטמפרטורה עולה עד אשר נוצר שיווי משקל כאשר האנרגיה מועברת לשכבות העליונות של האטמוספרה באמצעות הולכה והסעה (להסעה יש במקרה זה משקל רב יותר עקב נטייתו של גז שהתחמם לעלות). שכבות אלו מגבירות את רמת הקרינה שלהן, וזו נפלטת לחלל וכך נשמר שיווי המשקל. הדבר דומה להיותה של האוניברסיטה מצבור של ידע, כאשר הסטודנטים החדשים מביאים אתם קצת, והבוגרים לא לוקחים כלום, וכך, לאורך זמן, נצבר הידע.
מלות מפתח: אפקט חממה, התחממות גלובלית, קיוטו, זיהום, אוזון, פחמן דו חמצני, גיא יריב, מעל הממוצע global warming, greenhouse effect, kyoto protocol, carbon dioxide
תהליך המכונה אפקט החממה מדמה את ההתרחשויות בתוך חממת זכוכית: בזו האחרונה, מאפשרת הזכוכית השקופה לקרני השמש לחדור פנימה ולהאיר את פנים החממה באורך הגל של
אפקט החממה שהוא הסיבה לכך שהעולם שלנו יפה כל כך (מים זורמים, מזג אוויר נוח לבני אדם וכו'), עובר בעשורים האחרונים שינויים שעשויים להיות בעלות השלכות מרחיקות לכת.
המאמר מסביר את מהות אפקט החממה.
שני המאמרים הבאים בסידרה עוסקים בסיבות להתחממות גלובלית, ושני המאמרים שלאחריהם עוסקים בביקורת על התחממות גלובלית.
האור הנראה. כשהאור פוגע בגופים שבתוך החממה חלקו מוחזר החוצה, אך חלקו הופך לחום, כפי שניתן לצפות מהחוק השני של התרמודינמיקה. הגופים שהתחממו פולטים את האנרגיה כקרינה באורך גל ארוך יותר, המוכר כאינפרא-אדום. הזכוכית המרכיבה את החממה איננה חדירה לקרינה אינפרא-אדומה, ולכן קרניים אלו כלואות בתוך החממה. כתוצאה מתהליך זה כמות האנרגיה המוקרנת לתוך החממה גדולה יותר מזו שמוקרנת החוצה, ולכן הטמפרטורה עולה, עד אשר הפרשי החום בין החממה לסביבה מגיעים לשיווי משקל עקב אובדן חום בשיטת ההולכה (בהנחה שהחממה סגורה ואין אובדן חום בשל הסעה) .
את כדור הארץ לא מקיפה, כמובן, שכבת פוליאטילן שקופה, אבל אופי התהליך זהה. את מקום המבודד השקוף מחליפים חלק מהגזים באטמוספרה. גזים אלו הינם שקופים לאור נראה, אולם אטומים לקרינה אינפרא-אדומה. התוצאה היא שאור השמש חודר לאטמוספרה בקלות ופוגע בפני הקרקע, אולם כאשר פני הקרקע מתחממות, ופולטות קרינה אינפרא אדומה, זו איננה מצליחה לחדור באותה קלות דרך האטמוספרה ולהיפלט לחלל, ובמקום זאת היא נספגת באטמוספרה ומביאה לעליית הטמפרטורה . גם במקרה זה, הטמפרטורה עולה עד אשר נוצר שיווי משקל כאשר האנרגיה מועברת לשכבות העליונות של האטמוספרה באמצעות הולכה והסעה (להסעה יש במקרה זה משקל רב יותר עקב נטייתו של גז שהתחמם לעלות). שכבות אלו מגבירות את רמת הקרינה שלהן, וזו נפלטת לחלל וכך נשמר שיווי המשקל. הדבר דומה להיותה של האוניברסיטה מצבור של ידע, כאשר הסטודנטים החדשים מביאים אתם קצת, והבוגרים לא לוקחים כלום, וכך, לאורך זמן, נצבר הידע.
מלות מפתח: אפקט חממה, התחממות גלובלית, קיוטו, זיהום, אוזון, פחמן דו חמצני, גיא יריב, מעל הממוצע global warming, greenhouse effect, kyoto protocol, carbon dioxide
גיא יריב הוא מנכ"ל מעל הממוצע בע"מ - מכון סקרים ומחקרי שוק בתחום החינוך ומרצה לרטוריקה בפקולטה למשפטים. ערך את 'המדריך להשכלה גבוהה- דירוג אוניברסיטאות ומכללות' וחיבר ספרי הדרכה על אמנות הנאום והשכנוע.
כיום מלמד קורסים וסדנאות בתחום הדיבור בפני קהל, אמנות המכירה, והתגברות על חרדת קהל. למידע והרשמה פנו ל-077-8200201.
כיום מלמד קורסים וסדנאות בתחום הדיבור בפני קהל, אמנות המכירה, והתגברות על חרדת קהל. למידע והרשמה פנו ל-077-8200201.